עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

נדבר? בשמחה.

dorchy12@gmail.com
חברים
סיציליאנהLee.אפסיתlea lRainנערת הגורל
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
מטרה  (3)
בחירה  (2)
החלטה  (2)
רגשות  (2)
אהבה  (1)
אישור  (1)
אמונה  (1)
בדידות  (1)
בועה  (1)
הבנות  (1)
הגשמה  (1)
הצלחה  (1)
זהות  (1)
חוסר  (1)
חלקים  (1)
חקר  (1)
טראומה  (1)
ייעוד  (1)
מוטיבציה  (1)
מחשבה  (1)
מחשבות  (1)
מטרות  (1)
מסע  (1)
משחק  (1)
פוקימון  (1)
פחד  (1)
ריפוי  (1)
רצון  (1)
שירות  (1)
שפע  (1)
תהיות  (1)
תובנה  (1)
תשוקה  (1)
ארכיון

מחשבה זו טיפה בנחל; לאן הוא מוביל?

01/03/2019 05:12
Dor Schneider
טראומה, ריפוי, מחשבה


בואו נדבר על טראומות,

כי באלי לי משהו כיפי לשעת ערביים -

ביום שישי בצהריים.


זו נשמעת כמו בדיחה,
אבל חברים יספרו שזה הרעיון שלי "לכיף".


מדברים על טראומות עם דוררררר

[פתיח]



טראומות זה עניין ממש לא מצחיק,

אבל מה שמצחיק בזה,

שהן משאירות עכבות


אין פשע מושלם,

וטראומה נורא קל לזהות,

אם אנחנו בלשים טובים מספיק ->>


[בכללי אני חושב ש-בלש זו מילה שכבר לא משתמשים בה מספיק]


העכבות שטראומה אוהבת להשאיר,

זו הריצה מ-0 ל-100 במירוץ הרגשות הגדול.


אני לדוגמה,
רוב חיי ->

נדמיתי כרובוט, חסר רגשות, קשוח ואדיש.
[עדיין קצת כזה במקומות שעוד לא זכו לעבודה פנימית ממני]


זו דוגמה ל-0 במדד רגשי.


לא מפגין הבעה, לא מזיז את הגוף יותר מדי,
טון מונוטוני, התנהגות לוגית בעיקר, העולם אפור ולא מרגישים יותר מדי.


נכון שיש לנו רגעים כאלה [תקופות שלמותתתת],
בהן אנחנו מתנהגים כך?

ואם לא, האם יש מישהו בחיים שלנו שהיה אומר שדווקא כן זה קורה לנו?


לא בהכרח כל הזמן או בכל מקום, אבל לפעמים, ואיפשהו…

תחושות מתות.


מה נהרג שם?


זו משימה לבלש!


כך או כך הטראומה היא הרוצח הגדול,
וזירת הפשע היא מנגנוני ההגנה

[סליחה שגיליתי לך את הסוף :( ]


מנגנוני ההגנה האלה שגורמים לנו להיות אדישים להכל,
לחוש חוסר משמעות, שאין תקווה…


זוהי זירת הפשע וכך אנחנו יודעים שטראומה ביקרה.


כן, כן, זה לא אנחנו.

אנחנו לא דפוקים…

פשוט קפואים בזמן, בזירת הפשע הקטנה שלנו.


זו הייתה דוגמה ל-0.

אולי אנחנו ב-12, או 32.


מה זו דוגמה ל-100?


הא, אוי, נבוך ששאלת…

*פלאשקבק לשנת 2013*

בחור אדיש במדים ירוקים שובר מקל מטאטא על פנים של חייל אחר ->
כי הוא… העביר את הלכלוך של האוהל לצד שלי… כדי לרמוז לי שאני עצלן…


0 ל-100? ועוד איך.

בחור אדיש לבחור אלים? כן, זה קרה.


האם זה עדיין מנגנון הגנה וזירת פשע?

כן, כן.


האם הנחל שבתוכי זורם לעבר הקונספט של אלימות שהטעמתי בילדות שלי?

כן.


והגיע הזמן לחשוף את הקונספט שכולנו התכנסנו לכבודו.


זירת פשע זה מושג מלוכלך, כאילו חיללו אותנו.


אני מעדיף לחשוב על זה כנהר,
שזה הולם מושגים קליניים מתורה פסיכולוגית שאני אוהב לטפל בה [האקומי].



דמיינו קרקע בוצית, שהכל יכול לקרות ולעלות בה…
כל כך גמישה, רכה ומלאת פוטנציאל…


והנה יורד בה גשם, מבול, סערה תנ"כית.


והנה נוצר נחל…


לאן הוא מוביל?


הוא מוביל למצבים שהם קיצון,
שהם מוגדרים בחוק, בתבנית.


כעת אני על 37, כי זה מתאים למצב שבו נפגעתי…

כעת אני על 100 כי זה בול המצב שבו פגעו בי כשהייתי בן 7,
היה וואחד מבול רגשי אז…


איפה שאין נחל, שלא קרה מבול,
הספקטרום זורם בנינוחות בהתאם למצב ואפשר לנשום כל תסכול רגשי בקלות…


איפה שיש קיבעון להתנהגות מכנית או דרמטית ->

היי אנחנו טראומתיים.


איך מפסיקים להיות כל כך טראומתיים ונהנים מהחיים?

היה לי חבר שהיה אומר "תפסיק להיות בחרדה אחי ופשוט תיגש [לבחורה]",

הוא צחק על זה כי הוא הבין כבר בצעירותו שזו לא החלטה מודעת.


המקומות האלו עמוקים כמו… כמו… נחל… שזורם לים.


כדי ללמוד להיכנס לנחל בלי לטבוע, צריך לפתח מיומנות ספציפית,
אחרת… שחייה מהנה לשום מקום.


כדי ללמוד איפה הנחל נמצא,
אפשר לכל הפחות לשים לב איפה אנחנו תקועים במצב רגשי שלא נראה הכי מתאים.


אצלי זה לרוב בושה, בחברת אנשים ->
אז אני יודע שאני תקוע בזירת פשע,
ויש כאן נחל שאפשר להיכנס אליו.


וכשמתקדמים בו, עוד לפני שמגלים את הים…

משחררים את התבניות התקועות,
ומנקים את זירת הפשע - כמו לא הייתה.


אבל זה יותר מכך,
זה לא רק שזירת הפשע כבר לא קיימת…


אלא שאנחנו יודעים לזהות את הרוצח,
אנחנו חכמים יותר, נבונים יותר.


מאירים את האור שלנו על אחרים,
שעדיין תקועים… מביאים להם מצופים.


שחייה נעימה,

דור

just moredyaשילה
just mor
30/03/2019 20:45
כשאני חושבת על טראומות , המחשבה והרציונאל שלי נסגרים , המוח שלי כאילו מפעיל מנגון הגנה ואני חושבת על כל דבר אחר רק לא על זה .
Dor Schneider
31/03/2019 00:36
תודה על השיתוף מור :)

מעניין, כשאת אומרת טראומות את מתכוונת בכללי או למשהו ספציפי?
just mor
06/04/2019 21:41
בכללי
Dor Schneider
07/04/2019 02:51
נייס, כן, זה מה שקורה לכולנו...
..לפחות בהתחלה
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: